| وَالشَّمْسِ وَضُحَاهَا (1) (שבועה) בשמש ובאורה הזוהר |
| وَالْقَمَرِ إِذَا تَلَاهَا (2) ובירח הבא בעקבותיה |
| وَالنَّهَارِ إِذَا جَلَّاهَا (3) וביום החושף את היקום (באורו) |
| وَاللَّيْلِ إِذَا يَغْشَاهَا (4) ובלילה המכסה את היקום (בחשכתו) |
| وَالسَّمَاءِ وَمَا بَنَاهَا (5) ובשמיים ובמי שעיצב אותם |
| وَالْأَرْضِ وَمَا طَحَاهَا (6) ובאדמה ובמי שהפך אותה שטוחה |
| وَنَفْسٍ وَمَا سَوَّاهَا (7) ובנשמה ובמי שעיצב אותה בשלמות |
| فَأَلْهَمَهَا فُجُورَهَا وَتَقْوَاهَا (8) והדריך אותה להבחין בין טוב לרע |
| قَدْ أَفْلَحَ مَن زَكَّاهَا (9) אכן, זכה מי שטיהר אותה (מחטאים) |
| وَقَدْ خَابَ مَن دَسَّاهَا (10) ואז אשר השחית אותה ודאי ייכשל |
| كَذَّبَتْ ثَمُودُ بِطَغْوَاهَا (11) בני שבט ת'מוד כפרו בצדק (האסלאם) בגלל שאוננותם |
| إِذِ انبَعَثَ أَشْقَاهَا (12) כאשר מיהר מתוכם האדם המרושע ביותר |
| فَقَالَ لَهُمْ رَسُولُ اللَّهِ نَاقَةَ اللَّهِ وَسُقْيَاهَا (13) אז, אמר להם שליחו של אללה (הנביא סאלח): “זו נאקת אללה, הניחו לה לשתות מחלקה במים!” |
| فَكَذَّبُوهُ فَعَقَرُوهَا فَدَمْدَمَ عَلَيْهِمْ رَبُّهُم بِذَنبِهِمْ فَسَوَّاهَا (14) אולם, הם כפרו בו, ושחטו אותה. לכן, ריבונם השמידם מחמת הפשע שהם ביצעו והחריבם לחלוטין |
| وَلَا يَخَافُ عُقْبَاهَا (15) ואינו פוחד מהשלכות |