وَالنَّازِعَاتِ غَرْقًا (1)
הזהרנו אתכם מעונש ממשמש ובא (באחרית הימים), ביום בו כל אחד יראה את תוצאות מעשיו, וביום בו זה שכפר יגיד הלוואי והייתי נהפך לעפר |
وَالنَّاشِطَاتِ نَشْطًا (2)
(שבועה במלאכים) אשר עוקרים את הנשמה |
وَالسَّابِحَاتِ سَبْحًا (3)
ושנושאים בנחת את נשמת המאמין |
فَالسَّابِقَاتِ سَبْقًا (4)
ושממהרים למה שהצטוו |
فَالْمُدَبِّرَاتِ أَمْرًا (5)
ושמגיעים ליעד לפני הנשמות (או לאש או לגן העדן) |
يَوْمَ تَرْجُفُ الرَّاجِفَةُ (6)
ובאלה אשר מסדרים ומכוונים את כל הצווים (של אללה) |
تَتْبَعُهَا الرَّادِفَةُ (7)
ביום שבו זעזוע מחריד יזעזע את העולם כולו |
قُلُوبٌ يَوْمَئِذٍ وَاجِفَةٌ (8)
ואשר לאחריו יגיע זעזוע מחריד נוסף |
أَبْصَارُهَا خَاشِعَةٌ (9)
ביום ההוא לבבות בני האדם יפעמו בחרדה |
يَقُولُونَ أَإِنَّا لَمَرْدُودُونَ فِي الْحَافِرَةِ (10)
ומבטיהם יועלבו ויבוזו במבטן אל האדמה |
أَإِذَا كُنَّا عِظَامًا نَّخِرَةً (11)
הם יגידו: האמנם אנחנו נשוב לחיים |
قَالُوا تِلْكَ إِذًا كَرَّةٌ خَاسِرَةٌ (12)
הייתכן דבר כזה לאחר שכבר נהפוך לעצמות נרקבות |
فَإِنَّمَا هِيَ زَجْرَةٌ وَاحِدَةٌ (13)
והם יוסיפו ויגידו: אכן, זו תהיה שיבה משפילה והפסד גדול |
فَإِذَا هُم بِالسَّاهِرَةِ (14)
אך, כל מה שיידרש זה רק תקיעה אחת בשופר |
هَلْ أَتَاكَ حَدِيثُ مُوسَىٰ (15)
והנה, תראו, הם ישובו לחיות על פני האדמה |
إِذْ نَادَاهُ رَبُّهُ بِالْوَادِ الْمُقَدَّسِ طُوًى (16)
האם שמעת על הסיפור של משה |
اذْهَبْ إِلَىٰ فِرْعَوْنَ إِنَّهُ طَغَىٰ (17)
כאשר ריבונו קרא לו כשהיה בעמק המקודש “טווא” |
فَقُلْ هَل لَّكَ إِلَىٰ أَن تَزَكَّىٰ (18)
“לך אל פרעה, כי מריו גאה” |
وَأَهْدِيَكَ إِلَىٰ رَبِّكَ فَتَخْشَىٰ (19)
ואמור לו: “האם אתה מוכן להיטהר?” |
فَأَرَاهُ الْآيَةَ الْكُبْرَىٰ (20)
“האם תרצה שאדריך אותך אל ריבונך, כדי שתירא אותו?” |
فَكَذَّبَ وَعَصَىٰ (21)
אז, משה הראה לו את הסימן האדיר |
ثُمَّ أَدْبَرَ يَسْعَىٰ (22)
אך, (פרעה) התכחש לזה וכפר |
فَحَشَرَ فَنَادَىٰ (23)
אז, הוא מיהר להפנות את גבו 23 והוא קיבץ את כולם |
فَقَالَ أَنَا رَبُّكُمُ الْأَعْلَىٰ (24)
ואמר: “אני ריבונכם העליון!” |
فَأَخَذَهُ اللَّهُ نَكَالَ الْآخِرَةِ وَالْأُولَىٰ (25)
אבל, אז אללה הכניע אותו והנחית עליו את העונש הכבד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא |
إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَعِبْرَةً لِّمَن يَخْشَىٰ (26)
(ודאי) יש בזה מוסר השכל עבור אלה היראים מאללה |
أَأَنتُمْ أَشَدُّ خَلْقًا أَمِ السَّمَاءُ ۚ بَنَاهَا (27)
האם אתם קשים יותר לבריאה מאשר הרקיעים, אשר הוא בנה |
رَفَعَ سَمْكَهَا فَسَوَّاهَا (28)
בכך שאת כיפתם רומם למקום גבוה ועיצב אותם בצורה מושלמת |
وَأَغْطَشَ لَيْلَهَا وَأَخْرَجَ ضُحَاهَا (29)
ואשר את ליללם עשה אפל, ואליהם מביא את אור היום |
وَالْأَرْضَ بَعْدَ ذَٰلِكَ دَحَاهَا (30)
ומהאדמה אשר הוא שיסה |
أَخْرَجَ مِنْهَا مَاءَهَا وَمَرْعَاهَا (31)
ולאחר מכן הוציא מתוכה את המים ואת הצמחייה (והמרעה) |
وَالْجِبَالَ أَرْسَاهَا (32)
ואת ההרים הוא הציב ביציבות |
مَتَاعًا لَّكُمْ وَلِأَنْعَامِكُمْ (33)
וכל זה להנאתכם ולהנאת חיותיכם |
فَإِذَا جَاءَتِ الطَّامَّةُ الْكُبْرَىٰ (34)
כאשר יגיע המאורע המחריד |
يَوْمَ يَتَذَكَّرُ الْإِنسَانُ مَا سَعَىٰ (35)
יום בו ייזכר כל אדם בעבור מה הוא התאמץ |
وَبُرِّزَتِ الْجَحِيمُ لِمَن يَرَىٰ (36)
וכולם יראו את הגיהינום |
فَأَمَّا مَن طَغَىٰ (37)
(ביום ההוא) כל מי שהתנהג בשאננות |
وَآثَرَ الْحَيَاةَ الدُّنْيَا (38)
והעדיף את חיי העולם הזה |
فَإِنَّ الْجَحِيمَ هِيَ الْمَأْوَىٰ (39)
ימצא את עצמו בגיהינום |
وَأَمَّا مَنْ خَافَ مَقَامَ رَبِّهِ وَنَهَى النَّفْسَ عَنِ الْهَوَىٰ (40)
אך, זה אשר פחד לעמוד מול ריבונו, ואשר התאפק בסיפוק תאוות נפשו |
فَإِنَّ الْجَنَّةَ هِيَ الْمَأْوَىٰ (41)
הוא ישכון בגן העדן |
يَسْأَلُونَكَ عَنِ السَّاعَةِ أَيَّانَ مُرْسَاهَا (42)
ישאלו אותך על השעה (יום הדין), הם יגידו: מתי היא תגיע |
فِيمَ أَنتَ مِن ذِكْرَاهَا (43)
(העיקר) מה אתה (מקיים) מהתזכורת הזאת |
إِلَىٰ رَبِّكَ مُنتَهَاهَا (44)
רק ריבונך יודע מתי תגיע |
إِنَّمَا أَنتَ مُنذِرُ مَن يَخْشَاهَا (45)
אתה רק מזהיר את אלה אשר יראים מפניה |
كَأَنَّهُمْ يَوْمَ يَرَوْنَهَا لَمْ يَلْبَثُوا إِلَّا عَشِيَّةً أَوْ ضُحَاهَا (46)
ביום שבו הם יראו אותה, הם ירגישו כאילו כל חייהם בעולם הזה היו לא יותר מערב אחד או בוקר אחד |
